שיטת טיפול עתיקה בת אלפי שנים שמתלווה לדיקור בסינית כאשר רוצים להגיד דיקור, הפירוש הוא: דיקור ומוקסה, למרות שרוב האנשים מתכוונים לדיקור ולכן שיטת הטיפול הזו לא כל כך מפורסמת כמו הדיקור (בכך נעשה עוול מסויים
המוקסה זה בעצם צמח, שנקרא: ארטמיסיה וולגריס, שמייבשים אותו ולאחר מכן מכינים אותו במ’ס צורות, כמו: תפזורת, סיגר
השימוש במוקסה הוא בשתי דרכים: לקיחה פנימית שבאה בעצם לחזק את מערכת העיכול (נלקח בצורת מרתח) או בצורה השנייה והיותר נפוצה שימוש חיצוני, כלומר הצמח לאחר הפיכתו לצורה של סיגר או בתפזורת משמש לחימום איזור ספציפי נקודתי או איזור מעט יותר גדול או איזור נרחב יותר כמו: גב תחתון.
מבחינת התיפקוד או השימוש של השיטה כיום, ידוע שזו שיטה טובה לבעיות כאב למיניהם: בעיות אורוטופדיות, כאבי בטן למיניהם בזמן וסת, חיזוק מערכת החיסון ע”י הרמה של ספירות דם לבנות וכ’ו.
הסינים בדרך כלל בזמן החורף כל יום משתמשים במוקסה בנקודה מסויימת ברגל על מנת לחזק את מערכת החיסון וע”י כך להימנע מלחלות במחלות.
הנקודה החלשה בשימוש בשיטה הזו היא הריח החזק שהצמח עושה ולכן לאנשים מאד רגישים או מטופלים עם בעיות נשימה יש סוג אחר של מוקסה שלא עושה ריח.
,דרך נוספת לשימוש במוקסה בה התחלנו להשתמש, בעקבות השתתפות של טרואה בסמינר של מדקרים יפנים בברצלונה שהתקיים ב-3.2019
היא שימה של מוקסה על כובע דמוי קסדה שעשוי מקרמיקה. אותה קסדה בעצם שומרת על חום המוקסה והקסדה בעצם מולבשת על ראש המטופל או המטופלת, כאשר בין הקסדה לבין הראש שמים מגבת קטנה ששומרת שלא תיווצר כוויה.
אותה מדקרת שנקראת: הארוקו אישיבה שחידשה את השיטה הסבירה, שמקור השיטה מגיע מנזיר מפורסם בשם: קובודאשי שאמר שבתקופת אדו הקדומה ביפן, שבעצם האנשים האמינו שזו בעצם שיטה לחיזוק הבריאות במיוחד כאשר שמים על הראש ובתקופת הקיץ. בעצם בזמן שימת הקסדה על הראש, הם היו מתפללים לאלוהים שלהם כדי לבקש בריאות טובה. אינדיקציות לשימוש בשיטה זו הן:
סטרס, כאבי ראש, אינסומניה, טנטון, אפילפסיה, חרדה, מנופאוזה- הפסקת וסת, שיער דליל, פרקינסון ועוד.
אותה מדקרת, לטענתה, נרפאה בעזרת שיטה זו מסינדרום אוטואימוני.