אחד הכלים החשובים ברפואה סינית לאיבחון, הוא איבר הלשון. הלשון שהיא בעצם שריר, שיכול לשקף לנו את מצב הגוף

הלשון מחולקת בעצם ל-5 איזורים שבעצם משקפים 3 מרחבים בגוף האדם:
החלק הקדמי של הלשון– ששם אנחנו רואים את מצב הלב והריאה, כלומר מצב החלק העליון של הגוף
החלק האמצעי של הלשון– ששם אנחנו רואים את מצב הטחול-קיבה, כלומר מצב החלק האמצעי של הגוף
החלק התחתון של הלשון– שם אנחנו רואים את מצב הכליות, כלומר החלק התחתון של הגוף. אבל בנוסף יש לנו את צידי הלשון שמשקפים את מצב הכבד וכיס המרה שבחלק מהתיאוריות כיס המרה משוייךלחלק האמצעי אבל מהצד השני הכבד משוייך עם הכליות לחלק התחתון של הגוף.

הרבה פעמים כאשר במכללה לומדים את כלי האיבחון של הרפואה הסינית, כאשר יש 2 כלי איבחון עיקריים: לשון ודופק אבל לא רק הם. עקב הקושי ללמוד דברים כאלו שניתן ללמוד אותם בצורה טובה עם רכישת ניסיון, משתמשים בספרים במקרה של הלשון ובמקרה של הדופק זה פשוט לבדוק הרבה דפקים של אנשים בכל מיני מצבים.
אנשים שחולים במחלות קלות יחסית, לא ניתן לראות שינויים מרחיקי לכת בדופק ובלשון שלהם, לעומת אנשים שחולים במחלות קשות או עוברים פרוצדורות מסויימות.

אבל כיום, אני חושב שאני יכול להגיד שיש 2 סוגים של אנשים שכאשר נמצאים בתהליך לימודי של כלי האיבחון של הרפואה הסינית, ניתן להיעזר בהם לצורך הלימודי: ילדים ואנשים שעוברים פרוצדורות רפואיות יחסית רדיקליות.

אצל ילדים יפה לראות את עניין הלשון בזמן בריאות ובזמן חולי, על אחת כמה וכמה שמדובר במחלות הקשורות למערכת העיכול. אם אקח לדוגמא את בננו.
אצל בננו היה יפה לראות זאת בפעם האחרונה שהוא היה יחסית חולה בצורה מעט יותר רצינית, כלומר התקררות שכללה חום גבוה לאורך זמן, כאבי בטן וכ'ו.
בדרך כלל הלשון שלו ורדרדה עם חיפוי דקיק ואז כאשר הוא חלה, הלשון שלו האדימה והחיפוי שטיפס על הלשון שלו היה חיפוי עבה שמנוני ובעל גוון צהבהב.

אם אסתכל על הסוג השני, כלומר אנשים שעוברים פרוצדורות רפואיות יחסית רדיקליות, כמו לדוגמא מטופל שלנו שעבר השתלת מח עצם.
הבחור בשנות השבעים לחייו שחלה בסוג של לימפומה יחסית נדיר מבחינת המיקום, באזור הלב, כול אותו זמן שליווינו אותו עם צמחים ודיקור הלשון שלו הייתה מעט אדומה עם חיפוי דקיק צהבהב, לאחר שהגיעו העניינים לכדי הבשלה, כלומר רפואית ראו שמצבו השתפר, החליטו שהוא צריך לעבור השתלת מח עצם.
הוא לא היה עם צמחים כחודש וחצי עקב כול התהליך שעבר, שבזמן בידודו כלל גם זיהום שחטף עם חום גבוה.
בפעם הראשונה שראיתי את הבחור, היה כחודש וחצי לאחר מכן, הוא נראה כמו "סמרטוט" רצפה, עם סחרחורות, תיאבון ירוד, מצב רוח לא טוב, רצון לישון ואז כאשר הוא הוציא את לשונו, הכול התברר.
הלשון שלו הייתה סגלגלה חיוורת אבל כהה עם חיפוי צהוב שמנוני עבה וסימני שיניים. כול הסימנים האלו מעידים על כך שהתלבשה לו על מערכת העיכול לחות חום כבדה ועכורה שגרמה להשפעה כלל מערכתית.
הדופק שלו לפני ההשתלה היה אמנם קופצני ומהיר ולאחר ההשתלה היה מאד מתגלגל ומעורפל.

אני חושב שאלו שני סוגים של אנשים שבייחוד בתחילה בתור סטודנט, זו השיטה הכי טובה ללמוד את נושא איבחון הלשון שכן השינויים הם מאד גדולים וניתן לראות אותם גם כתלמיד מתחיל